ארגון החי"ל:
החטיבה הורכבה משלושה גדודים של חיל רגלים יהודים, אליהם צורפו גדוד תותחנים יהודי, יחידת שדה של "חיל הנדסה", יחידת דואר ויחידות נוספות לפי צרכי הבריגדה. על פיקוד היחידה מונה בריגריד לוי בנימין, ששירת ביחידת "חיל המהנדסים המלכותיים".בריגריד לוי בנימין היה יהודי יליד קנדה, שהצבא היה הקריירה המקצועית שלו. הוא לא ידע רבות אודות על היהדות אך התגאה ביהדותו וראה כבוד רב במינויו למפקד הבריגדה. הוסכם שהיחידה תניף דגל שיסמל את היישוב היהודי.לקראת מעברה ללחימה באיטליה היחידה אורגנה במחנה "בורג אל ערב" סמוך לאלכסנדריה במצרים.
באוקטובר 1944 הועלו חיילי החטיבה על ספינות לכיוון איטליה, שם אומנו במחנה האימונים פיוג'י שסמוך לרומא. האימונים נמשכו כשלושה חודשים וחצי לפניי יציאת היחידה לחזית. הבעיה המרכזית בבריגדה הייתה ביחידת התותחנים, שלפי תקני הצבא הבריטי הייתה חייבת למנות כ-860 קצינים וחיילים-אך הובאו רק 400 ליחידה זו. סמלי יחידה וקציניה הוכשרו בבית ספר לפיקוד קרבי בעיר נוונטו, שהיה מרכז ההדרכה הצבאית באיטליה. בסוף הכשרתם, הוספה ליחידה גרעין של טכנאים,אלחוטאים, עוזרים, נהגים ופלוגת תותחנים בריטית על כל חייליה, בכך נפתרה הבעיה המספרית של יחידת התותחנים בבריגדה. אך היא כבר לא היוותה ממש חלק מהצד היהודי שלחם.
פעילותה של היחידה:
בפברואר 1945 סיימה היחידה את אימוניה, היו בה 5000 חיילים שמפקדיהם בריטים (רק לאחר המלחמה מונו שני מפקדים יהודים על היחידות). בהרכב זה החטיבה יצאה להלחם בחזית בצפון איטליה. היו אלה הימים של סיום המלחמה והאויב היה על סף התמוטטות, אך כמיליון חיילים איטלקים ופשיסטים עוד נמצאו בצפון איטליה. תחילה צורפה החטיבה לקורפוס החמישי, בו שירתו גדודים מתשעה עמים נוספים. מולם ניצבו האוסטרים. משימות הבריגדה הוגדרו כמשימות סיור ולפעמים התנגשו עם משמרות הגרמנים, באחת מההתנגשויות האלו נפלה בשבי כיתת חיילים גרמנים. בפעולה זו נהרג אחד החיילים,זאב רוסאק והיה הקורבן הראשון של הבריגדה בחזית.
לאחר תקופה עברה הבריגדה לגזרה אחרת- גזרה הררית במורדות הרי האפנינים על שפת נהר הסניו.
שם החליפה חטיבה של הצבא ההודי. ימים אלו היו משמעותיים מאוד לבריגדה היהודית מפני שקיבלה בהם הכרה עולמית על כניסתה למערכה עם הנאצים.
במאי 1945, לקראת תום מלחמת העולם השניה, הגיעה הבריגדה היהודית באיטליה לנקודה הצפונית ביותר שלה, ותפסה את השליטה על ביקורת בגבול שבין איטליה לבין אוסטריה ויוגוסלביה. כך, בתום הקרבות באזור המקום היה נקודת מעבר לניצולים יהודים. אופשרה תנועה חופשית של פליטים יהודים ממזרח וממרכז אירופה לנמלים באגן הים התיכון שבאיטליה. מנמלים אלה עלו הפליטים או כפי שכונו אז ה"עקורים" לארץ ישראל. עובדת שליטתם של חיילי הבריגדה על מעבר הגבול הגיע לידיעת רבים מהניצולים שהגיעו בשיירות למקום בדרכם לארץ ישראל.
פירוק הבריגדה והנצחתה:
הבריגדה פורקה רשמית בקיץ תש"ו (1946) . בעוד היא מונה ארבעים וארבע חיילים שנפלו במהלך הקרבות.
הניסיון הרב והמיומנויות שרכשו החיילים היהודיים שלחמו בבריגדה תרם רבות להקמת צה"ל בתקופת מלחמת העצמאות.
פעילותה של הבריגדה היהודית באיטליה מונצחת במוזיאון שבעיר אלפונסינה, בבית הקברות הצבאי ברוונה מצוי ריכוז גדול של חללי הבריגדה ובו מתקיים טקס זיכרון שנתי, שבוע אחרי יום העצמאות. כמו כן הוכנה תערוכה בנושא הבריגדה שהוצגה בשנת 2003 ברומא ובשנת 2005 בבולוניה.